היפוך שואה ומוסר כאמצעי למלחמה בלגיטימיות החיים היהודיים בישראל

נתקלתי במאמר נהדר שמגדיר במדויק את תהליך "היפוך המוסר" ו"היפוך השואה" שמעביר את האשמה מהמתעללים, הנאצים, לקורבנותיהם, היהודים, ואינו מותיר מקום לשום אפשרות אחרת. מי שעוקב שנים אחרי התופעה הזאת יודע שהיא החלה ביתר שאת אחרי אובמה (שר"י) ותפסה תאוצה שטנית אחרי ה7.10

https://www.jns.org/holocaust-inversion-is-going-mainstream/

לצערי, הממסד האקדמי הישראלי, התקשורת, והאליטה בישראל הצטרפו בשני עשורים האחרונים ל"חינגה" ומשתמשים במוטיב ה'שואה ההפוכה' באופן אינסטרומנטלי, כאמצעי להבעת איבה כלפי זכותנו כיהודים לחיו במולדתנו וזה ניכר בכל נים ונים בהתנהלותם.

 

בנוסף אחרי ה7.10 יוזמות ההנצחה היחידות שנעשו בישראל הן יוזמות פרטיות. באופן "מדינתי" נעשה ניסיון לא רק לטשטש ולהשכיח מי בצע את זוועות השבת – אלא ישנם סימנים המעידים על כך שיש פה מדיניות רשמית: כן להנציח את הנופלים והמתים אבל לטשטש ולעבור הלאה כשזה מגיע לרוצחים. מצא את ההבדלים

בתמונה הראשונה הנצחה פרטית במרכז הרפואי איכילוב.  בשניה הנצחה אחרי השואה שאינה "מתביישת" לנקוב בשמות הרוצחים במפורש.